עילוי נשמה – אמירת קדיש

אמירת קדיש לעילוי נשמת יקירנו – במקרה שבו אין בן האומר קדיש. במהלך ימי ה'שבעה' וה'שנה' לפטירה, בימי האזכרה או בכל עת.

לאחר פטירת כל יהודי נאמר 'קדיש' לעילוי נשמתו. אמירת הקדיש מביאה תועלת עצומה לנשמת הנפטר ומעלה את הנשמה למקום גבוה יותר. קדיש זה נקרא 'קדיש יתום'.

בתחילה נאמר הקדיש במהלך הלוויה של שבעת הקרובים (אב, אם, אח, אחות, בן, בת ואשתו), על פטירת יתר קרוביו אין חובה לומר קדיש. לאחר מכן הוא נאמר עד תום תקופת האבלות – על אב ואם במהלך כל השנה הראשונה, ועל קרובים אחרים (כגון אחים) נאמר הקדיש במשך שלושים יום. לאחר מכן נאמר הקדיש מידי 'יארצייט' – יום השנה לפטירת הנפטר.

למעשה, כיוון שכתוב שמשפטם של הרשעים נערך במשך שנים עשר חודשים, ואמירת הקדיש נועדה להוסיף לנפטר זכויות במהלך כל תקופת משפטו – נהוג בעדות רבות להפסיק (לחלוטין, או רק לשבוע ימים) את אמירת הקדיש בתום אחד עשר חודשים מהפטירה.

את הקדיש אומרים בניו (או קרובי משפחתו) של הנפטר בבית הכנסת, במעמד 'מניין' של עשרה, בתפילות שחרית, מנחה וערבית בכל יום, וכן לאחר לימוד תורה לעילוי נשמתו.

עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של ה' והתגלות מלכותו בעולם – כפי שניתן לראות בתרגום חלקו הראשון של הקדיש כדוגמא: "יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שברא כרצונו. וימליך מלכותו, ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו. בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל, במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן".

ההסבר המקובל לעניין שבאמירת הקדיש לאחר פטירת קרוב משפחה, הוא שכל יהודי שחי בעולם מקדש את שם ה'. כאשר הוא מסתלק מהעולם נחסר חלקו בקידוש ה' בעולם ולכן קרוביו משלימים זאת באמירת מילות הקדיש שמשמעותן הכללית קשורה במישרין לקידוש שם ה'. בכך גורם האומר להוספה בגילוי השם וקידוש ה' בבריאה, והדבר עומד לזכות הנפטר, כיוון שעשו זאת למלא מקומו. לכן אמירת הקדיש הינה סיוע גדול לנשמת הנפטר במצבה בעולם הבא.

הסבר נוסף הוא שכאשר הבן מבקש, למרות הקושי מהניתוק ומהפטירה, שיתגדל שמו של הקב"ה בעולם, הרי הוא מצדיק עליו את דינו של הקדוש ברוך הוא – זה מעורר סנגוריה מאוד גדולה על הוריו. ואז כמו שהוא מגדל את שם הקב"ה בעולם הזה, מגדלים את הוריו בעולם הבא.

הקדיש נאמר בשפת הארמית, מפני שהשפה הארמית היתה השפה הרווחת בקרב המון העם בימי עבר, ולכן תקנוהו בשפה שתובן לכל מרוב חשיבותו.

קיים הסבר נוסף ולפיו הקדיש נתקן בשפה הארמית מפני שהמלאכים אינם מבינים לשון 'ארמית' ובכדי שמלאכי השרת, שאינם מבינים את השפה הארמית, לא יקנאו בנו על השבח הנפלא הזה שאנו אומרים ויקטרגו עלינו.

בתלמוד נכתב 'בן מזכא אבא' – בן מזכה את אביו (סנהדרין ק"ד). האר"י הקדוש ז"ל כותב שהקדיש שאומרים הבנים בשנה הראשונה מועיל מאוד להעלות את אביהם מגיהינום לגן עדן, והקדיש הנאמר ביום הזיכרון, הוא להעלותו בגן עדן עצמו למדרגה יותר גדולה וגבוהה.

עבור מי שאין לו בנים או שאינם יכולים להקפיד על אמירת הקדיש במשך כל התקופה ניתן לשכור מישהו אחר שיאמר זאת עבורו תמורת תשלום, (גם אז כדאי שהבן אן קרוב המשפחה יאמר קדיש בכל זמן שיוכל).

ישנם ארגונים, מוסדות ויחידים המעניקים את השירות הזה של אמירת הקדיש עבור קרובי המשפחה למשך כל 11 החודשים בכל שלוש התפילות היומיות. כמו כן גם ביום השנה לפטירת קרוב המשפחה. על פי רוב מוטלת המשימה על אדם קבוע – תמורת תרומה בסכומים קבועים למשך תקופת אמירת הקדיש.

זוהי דרך נפלאה לגרימת נחת רוח לנפטר, להביאו לחיי עולם הבא ולהבאתו למקום מנוחה גבוה וטוב יותר.