הבבא סאלי

מיקום: נתיבות, ישראל

הצדיק רבי ישראל אבוחצירא זיע"א, רב ומקובל הידוע בכינויו בבא סאלי בן לשושלת ומשפחת רבנים מפורסמים, מקובלים ובעלי מופת במרוקו ולאחר מכן גם בארץ.

רבי ישראל נולד בראש השנה בשנת תר"נ (1890). בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת שבמרוקו.נודע מילדותו כשקדן וסגפן. מגיל צעיר חונך לקדושה וגדלות. מגיל שש כיסו את עיניו בגלימה כשיצאו עמו לרחוב בכדי לשמור על טהרת עיניו – שמירה בה נהג עד אחרית ימיו בהקפדה יתרה. מצעירותו למד ר' ישראל גם קבלה ובהמשך חייו נודע כאחד מחשובי המקובלים בעולם וכבעל מופתים מופלאים – הגם אם השתדל להסתיר את הנהגותיו מעיני המון העם. הבבא סאלי היה מקובל על כל העדות והחוגים, אשכנזים וספרדים כולם העריצו אותו, ביתו היה פתוח לכל ואהבת ישראל שבו הייתה לשם דבר. גדולי פוסקי ההלכה מכל העדות והחוגים שיחרו לפתחו והתבשמו מהשהות במחיצתו. כולם – גדולי תורה לצד פשוטי עם – התקבלו על ידו בסבר פנים יפות, באהבה ובכבוד.

בתאריך יום פטירתו – ד' בשבט, מגיעים לנתיבות רבבות מבקרים בכדי להשתתף ב'הילולא' הגדולה שנערכת במקום וכדי להתפלל, להדליק נרות ולהעתיר בתפילה על כל צרכיהם וצרכי משפחתם בזכות הצדיק.

רבי ישראל אבוחצירא נולד לבית של צדקות וגדלות. אביו רבי מסעוד אבוחצירא נודע בגדלותו התורנית והנהגתו את הציבור, וסבו, רבי יעקב אבוחצירא, היה מפורסם בכל רחבי מרוקו כצדיק מקובל ובעל מופתים מופלאים. רבי יעקב נפטר כעשר שנים לפני הולדת נכדו רבי ישראל.

כבר בילדותו התמסר הבבא סאלי ללימוד התורה מתוך שקידה והתבודדות. מכריו באותה תקופה העידו כי היה שוקד על תלמודו במשך שמונה עשרה שעות ברציפות, תוך כדי התעלמות מכל הסובב אותו. במלבד לימודיו בגמרא והלכה, השקיע גם בלימוד יתר מקצועות התורה כשחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. תוך כך גם היה עורך תעניות וסיגופים כשפעמים רבות גם היה צם משבת לשבת. מאותה תקופה נדר עצמו מאכילת בשר ודגים – מהם היה אוכל רק בשבתות. גם על לשונו נדרש לשמור: בילדותו שמעו אביו פעם מתבטא בלשון חריפה כלפי אחד מתושבי עירו. אביו אמר לו: "שמור על פיך ולשונך ואל תוציא דבר קשה מפיך, כי את אשר תברך יבורך ואת אשר תאור יואר".

בהיותו כבן 18 נפטר אביו וראשי הקהילה בקשו ממנו לשמש בתפקיד ראש הישיבה, תפקיד בו שימש במשך כ-13 שנים. בהיותו כבן שלושים נבחר לכהן כרב דיין ומורה צדק למחוז תפילאלת כולו. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה שנים רבות, תוך שההערכה אליו הולכת וגדלה.

שלש פעמים עלה ה'באבא סאלי' לארץ ישראל לפני שהשתקע בה סופית: בשנת תרפ"ב (1922) שהה במשך שנה בארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. שלושים שנה אחר כך הגיע בפעם השניה לארץ ולמד בישיבת "פורת יוסף" בירושלים, אך לאחר שלוש שנים חזר למרוקו בהוראת רבו שביקשו לחזור ולחזק את יהדות מרוקו שהושפעה אז (רוחנית) מהצרפתים ששלטו בה. השתקעותו הסופית בארץ היתה בשנת תשכ"ד (1964), תחילה ביבנה, אחר כך באשקלון, לבסוף התיישב בנתיבות שבדרום הארץ. בה נשאר עד יום מותו.

עד מהרה התפרסם בציבור כקדוש עליון אשר כל ברכותיו מתקיימות. מאות ואלפים היו מגיעים להתברך מפיו להוושע ולקבל עצה מועילה ומכל שכבות הציבור הכירו וראו בחוש כיצד מתקיים בו מאמר חז"ל "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". לעיתים רבות היה מכסה את ברכתו בכיסוי 'טבעי' בהעניקו למבקשי הברכה בקבוק עם מים לשתייה או למריחה על הגוף. גם קמעות היה מעניק בעת הצורך למבקשי הישועה.

רבי ישראל אבוחצירא נפטר מהעולם בד' בשבט ה'תשמ"ד (1984), בהיותו בגיל 94. הוא נקבר בעיר מגוריו, נתיבות. לאחר קבורתו נבנה על מקום קברו מבנה גדול שאליו מגיעים רבים מכל רחבי הארץ להעתיר בתפילה בזכותו הגדולה של הצדיק המקובל. לפי הערכה מקצועית כרבע מיליון איש פוקדים את קברו מידי שנה והוא אחד המקומות המתוירים ביותר בארץ.

תאריך פטירה: ד' בשבט